
מחלת כליה כרונית
אודות אי ספיקת כליות כרונית
אי ספיקת כליות כרונית היא מחלה נפוצה וחשוכת מרפא הפוקדת אחוזים ניכרים מהאוכלוסייה, כאשר הערכות עומדות על אחד מכל שלושה מבוגרים שילקו בה החל מהעשור החמישי לחיים. מדובר במחלה המתבטאת בחוסר סינון תקין של רעלים מהדם על ידי הכליות, דבר המוביל לפגיעה נרחבת בתפקודים גופניים עקב הצטברות עודפי נוזלים ופסולת. בין היתר, הפגיעה ניכרת בוויסות המלחים בגוף, בייצור ויטמינים בדגש על ויטמין די, בייצור כדוריות דם ועוד.
דרגות שונות של מחלת כליות כרונית
מחלת כליה כרונית מתקדמת לאורך השנים בדרגת הפגיעה שלה בהתאם לטיפול שניתן, למצבו הבריאותי הכללי של החולה, בגורמי המחלה ועוד. הגורמים יכולים להיות בעיות בלחץ דם, דלקות בכליות, סוכרת, זיהומים, נטילת תרופות מסוימות, וכן נסיבות נוספות, בעוד שהתסמינים כוללים בין היתר עייפות כרונית, חוסר תיאבון, הקאות, בחילות, הפחתה בכמות השתן, קוצר נשימה ועוד. הטיפולים מתחלקים לשניים – טיפולי דיאליזה המדמים במידה מסוימת את תפקוד הכליות, והשתלה המאפשרת לפתוח דף חדש בחיים.
כאמור, ישנן כמה דרגות של המחלה, החל באי ספיקה קלה, אי ספיקת כליות חריפה ועד אי ספיקת כליות מלאה או סופנית. באי ספיקת כליות קלה, יש ירידה של כארבעים אחוזים בתפקוד הכליות, לא בהכרח בגלל מחלת כליה אלא מחלות רקע. ואולם, לאורך הזמן המחלה עשויה להתקדם ועקב הצטברות רעלים התפקוד הכלייתי יורד, דרגות החומרה עולות והתסמינים נעשים קשים יותר. בין היתר התסמינים כוללים עייפות, כאבי ראש, בצקות, הקאות ומתן שתן מועט יחסית.
לעומת זאת, אי ספיקת כליות חריפה כבר עוסקת במצבים שבהם נותרו רק 15 עד 30 אחוז מתפקודי הכליה. במקרים כאלו, כבר יש להתחיל להיערך לטיפול שיידרש בעת אי ספיקה סופנית, ולמצבים מסכני חיים כמו אי ספיקת לב, זיהומים בדם, סתימה של כלי הדם והתרחבות של בלוטת הערמונית. כעת יש לבצע הערכות קליניות ובדיקות בתכיפות גוברת, למעשה כל שלוש חודשים, וכמו כן מתאימים את הטיפול התרופתי ומכינים את התיק הרפואי כדי להיכנס לרשימת ההמתנה להשתלה. אי ספיקת כליות מלאה היא זו שבה תפקוד הכליות ירד על מתחת ל–15 אחוז וזהו השלב החמור ביות של המחלה בו מתחילים להיכנס לטיפולי דיאליזה.
הקשר בין מדד GFR ודרגת החומרה
GFR הוא מדד של מסת הכליה המתפקדת שמסננת את הדם, כאשר המדד התקין עומד על 120 עד 130 מ"ל לדקה בהתאם לשטח פני הגוף. מדד זה יורד עם השנים אחרי גיל ארבעים בקצב של כמעט 1 מ"ל לדקה בכל שנה. הירידה עשויה להוות סימן מוקדם ולמעשה היחידי למחלת כליה מבלי שיהיו סימנים נוספים מבחינת מאזן המינרלים והנוזלים וכמות השתן. לפיכך, נעשות בדיקות סדרתיות של GFR כדי לבחון את התקדמות המחלה, והתוצאות גם משפיעות על קביעת מינוני התרופות. יש כמה שיטות להערכת ה- GFR ובהן בדיקת פינוי קריאטינין על ידי איסוף שתן או בדיקת דם, וכן בדיקה של רמת אוריאה בדם.
מדד ה-GFR משמש כאמור להערכת ההתקדמות (הרעה/שיפור) במצב התפקוד הכלייתי, ומחולק לחמש דרגות, כאשר השלב הראשון והקל ביותר עומד על 90 יחידות ומעלה, ואילו השלב החמישי והמתקדם ביותר, שבו כאמור עומד התפקוד הכלייתי על פחות מ-15 עומד, הינו מדד GFR של 14 יחידות ומטה.
לפרטים נוספים וסיוע מקצועי
אנו ב- MED-LEAD יודעים היטב כי גורם הזמן הינו קריטי במחלת כליות כרונית, ושישנה חשיבות עליונה להיערכות נכונה ומוקדמת על מנת לחסוך בשנות ההמתנה להשתלת כליה. לפיכך, אנו מציעים אפשרות פרטית לקיצור הליכים עם שירותי הרפואה האיכותיים ביותר, אשר מטרתם להאט ואף לעצור את שעון החול. למידע נוסף ולתיאום פגישה עם המומחים שלנו, ללא עלות או התחייבות, פנו אל מדליד דרך האתר או התקשרו ל-03-3760762.