יותר מ-7000 חולי אי ספיקת כליות סופנית בישראל ממתינים להשתלת כליה. על רקע מיעוט תרומת האיברים בישראל המספר הזה רק הולך ועולה בכל שנה יותר ויותר. כלומר, סיכוייו של חולה כליות מטופל דיאליזה לזכות בכליה להשתלה, רק הולך וקטן. מיד נפרוס בפניך את המידע המלא על:
קלוש ביותר!!! גם אם מדובר בהשתלת כליה ללא שום בעיות רפואיות במערכות גוף אחרות כמו לב, חיסון, דם… ובהנחה שכל ההכנות כבר נעשו: הבדיקות הנדרשות, הכנת תיק רפואי וכדומה. מדוע הסיכוי כל כך קלוש? המספרים אומרים הכל: בישראל יש כ-40,000 חולי כליות, מתוכם כ-7000 חולי אי-ספיקת כליות סופנית הנמצאים בטיפול דיאליזה וממתינים לתורם , מתוכם, רק כ-840 נכנסו לרשימת המתנה להשתלה. חשוב להדגיש: רק נכנסו לרשימה. כפי שיתברר מיד רק כ-1/3 מהם יזכו להשתלה. וזו רק ההתחלה:
(לתמונת הנתונים המלאה ולמצבם של חולי הדיאליזה בישראל הקלק כאן…)
קיימים שני מקורות של כליות להשתלה: השתלת כליה מן המת והשתלת כליה מן החי. מיד נציג טבלת השוואה בין שני סוגי השתלות אלה ובה נתונים שיצביעו איזה סוג השתלה עדיפה. הנה:
| השתלת כליה מן המת | השתלת כליה מן החי |
|---|---|
| תתפקד בין 4-8 שנים בלבד | מתפקדת בין 18-30 שנים |
| כדי לקבלה צריך להמתין למותו של אדם, שבעת מותו היה חתום על כרטיס אדי ושמשפחתו מסכימה למתן התרומה | ניתן לקבלה בזכות תרומה אלטרואיסטית (תרומה ללא כל קבלת תמורה כספית או אחרת) |
| תפקודי כליה נמוכים יותר מאחר והושתלה כאיבר מת שיש להחיותו | תפקודי כליה טובים יותר מאחר והושתלה כאיבר חי |
| מתחילה לתפקד רק לאחר שבועות | נכנסת לתפקוד מיידי |
| לאחר השתלה נדרש זמן התאוששות ארוך | לאחר השתלת הכליה נדרש זמן התאוששות קצר |
מה צריך לקרות כדי לקבל תרומת כליה מן המת? עם כל העצב שבדבר, מישהו צריך למות – תאונת דרכים, תאונת עבודה, התקף לב, מוות טבעי… וכדומה. בנוסף:
(הסכמה לתרומת איברים לאחר המוות)
ויש עוד מכשול מהותי – גורם הזמן!
חלון ההזדמנויות מצומצם. הזמן המקסימלי שכליה מן המת תשרוד ותהיה ראויה להשתלה נע בין 14 ל-24 שעות כאשר היא שמורה בתמיסת קירור מיוחדת. אולם ככל שפרק הזמן בין מותו של התורם ועד השתלת הכליה מתארך, השתל מאבד אחוזי תפקוד עד למצב בו אינו ראוי עוד להשתלה.
מיעוט איברים להשתלה מן המת מסיבות דת
אחד הגורמים המרכזיים שמונעים את תרומת הכליה מן המת הוא סירוב המשפחות לתרום מאיברי קרוביהם שנפטרו וזאת מתוך שיקולי דת. קביעת המוות בישראל וביהדות בפרט דורשת הוכחה למוות מוחי . לעומת זאת, במשרד הבריאות הישראלי טוענים שאם די היה במוות לבבי כדי לקבוע מוות (הפסקה סופית ובלתי ניתנת לחזרה של פעילות הלב), אזי כמות התרומות הייתה רבה יותר. כרגע, לא נראה סימן שהדברים הולכים להשתנות והמחסור בתרומת איברים מן המת רק מחריפה.
כרטיס 'אדי'
בשנים האחרונות חלה עליה משמעותית בשיעור החותמים על כרטיס 'אדי' בישראל, בעיקר בעקבות חוק חתמת-קודמת, המבטיח קידום בתור להשתלות לחתומים על כרטיס זה. שיעור החתומים על כרטיס אדי בישראל כיום עומד על 11.5%. אולם, בפועל, רק מחצית מבני משפחות הנפטרים החתומים על כרטיס אדי מסכימים לתרום את אברי יקיריהם. בכל מקרה, למשפחה יש את המילה האחרונה אם 'כן' לתרום או 'לא'! יחס זה לא השתנה למעלה מחמש עשרה שנים והיה ונותר בסביבות ה -50% מהתורמים הפוטנציאלים לעומת 80% בממוצע בארצות מערב אירופה .
חשוב לדעת: ההגבלות על מידת הקרבה המותרת בין תורם איבר חי (על פי רוב, כליה) לבין הנתרם משתנות בין המדינות השונות אולם ברובן ככולן, על רקע כניסתו של חוק סחר באיברים בעולם כולו, נאסר על מתן תמורה לתורם האיבר כנגד תרומתו.
ועדיין, לא הכול ורוד
במיוחד לא בישראל
חוק תרומת האיברים מצמצם את גבולות הגזרה של מגוון התורמים החיים האפשריים למעגל הראשון, כלומר – קרוב משפחה שמוכן לתרום כליה לקרובו וזאת בתנאי שיש התאמה. קרובי משפחה מדרגה ראשונה יכולים לעבור השתלה ביתר קלות אולם בכך לא באה הגאולה.
גם כאן התהליך ארוך, מורכב, נוקשה מאוד ומייגע הן עבור החולה והן עבור התורם .על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בתורם אלטרואיסטי שאינו נמנה על המעגל המשפחתי של החולה מקרבה ראשונה.
המספרים פועלים
לרעת החולים
בהתאם לנתונים משנת 2017 כ-7000 חולים מטופלים במרכזי דיאליזה ורק 843 אנשים נכנסו לרשימת ההמתנה הארצית. מתוך אלפי מטופלי הדיאליזה רק כ-300 עברו השתלה. ומה הפלא, בדרך כלל חולף פרק זמן של מעל לשנה על מנת לבצע ולרכז את כל הבדיקות הנחוצות לצורך הכנת חוות דעת רפואית מלאה שמהווה את כרטיס הכניסה לרשימת ההמתנה. משך הזמן עד לקבלת אישור להשתלה מתורם חי, אורך בין 10 ל- 12 חודשים. לרבים מהחולים הממתינים להשתלה אין את הזמן הזה, מה גם שבכלל לא מובטח שבסופו של דבר חולה יקבל היתר להשתלה.
ראשית הוא מפסיד ימי עבודה לביצוע כל הבדיקות ללא כל תמורה. מדובר בתהליך מורכב וארוך שדורש התמסרות מלאה ותובענית:
כל אחת מהפגישות הנ"ל נערכת בבית החולים שבו מיועדת ההשתלה להתבצע, בימים נפרדים. אין אפשרות לבצע את הפגישות בבתי חולים בקרבת ביתו של התורם, אף אחד לא מתחשב במרחק מגוריו, וכאילו המטרה היא להקשות בכוונה, כל הפגישות נקבעות לשעות הבוקר המוקדמות.
כל אדם בעל שתי כליות תקינות ובריאות. תפקוד של כליה אחת מספיק לבריאותו התקינה של אדם ועל כן אין כל בעיה רפואית להסיר אחת מהן.
תרומת כליה אלטרואיסטית – תרומת כליה עבור אדם זר – מבוצעת בדרך כלל מגיל 25. המטרה היא לוודא כי התרומה נעשית מתוך שיקול דעת בוגר ואחראי ולא מתוך התלהבות של רגע. במקרה של תרומת כליה לקרוב משפחה, ניתן לתרום מגיל 18.
ניתן לתרום כליה כל זמן שהתורם בריא ובבדיקות המקיפות שנערכות קודם התרומה לא מתגלה כל בעיה בריאותית אצלו. בתרומה של תורם שעבר את גיל 60 הכליה תושתל בגופו של חולה כליות בן 60 ומעלה, שכן אורך החיים הצפוי לכליה בגיל מתקדם הוא נמוך יותר.
בנוגע לשאלה הספציפית – ניתן לתרום לאחר חצי שנה מהלידה. אמנם באופן כללי ההמלצה עבור נשים שמעוניינות לתרום כליה היא לחכות עד חלוף גיל הפריון כדי לתרום. הריונות לאחר תרומת כליה עלולים לסבול מסיבוכים בשכיחות גבוהה יותר.
הסיכונים לתורם נמוכים ביותר, כמעט אפסיים. סיכון של 1 ל3000, מסוכן פחות מאשר לעבור כביש. הסיכון שווה פחות או יותר לסיכון בלידה. הסיבוכים יכולים לכלול סיבוכים של ההרדמה או זיהומים במקום הניתוח.
לאחר הניתוח מומלצת תקופת החלמה שלכ-4 שבועות בבית ולאחר מכן רצוי להימנע במשך שלושה חודשים מנשיאת משאות כבדים או פעילות ספורט מאומצת. לאחר תקופה זו התורם יכול להמשיך בחיים רגילים לכל דבר.
לתורם קיימים סיכונים הקשורים לתפקוד הכליה החדשה ולהשפעות התרופות נוגדות הדחייה שהוא מקבל. הסיכונים בנוגע לכליה המושתלת כוללים עיכוב בתפקוד הכליה או דחייה של השתל – על כך ניתן להתגבר בדרך כלל באמצעות טיפול תרופתי. היצרות של השופכן או של עורק הכליה, בצקות ברגליים או פגיעה בכלי לימפה. בכל מקרה כזה יש לטפל.
התרופות נוגדות הדחייה עלולות לגרום לזיהומים שהגוף יתקשה יותר להתגבר עליהם, ולכן מומלצת בתקופה הראשונה שלאחר ההשתלה הקפדה מיוחדת על הגיינה וזהירות מהידבקות. כמו כן עלולים להתפתח בהשפעת התרופות יתר לחץ דם או סוכרת ולכן מומלץ להיות במעקב רפואי, ובמקרה הצורך ליטול תרופות לאיזון לחץ הדם או הסוכרת.
בכל מקרה, תורמי כליה עוברים בדיקות מקיפות כדי לוודא את התאמת הכליה לנתרם באופן מירבי. תרומת כליה אלטרואיסטית היא חינמית, ואילו תרומת כליה בתשלום עולה כסף רב למושתל. עם זאת, המתנה לתרומת כליה אלטרואיסטית יכולה לארוך זמן רב. בממוצע, שמונה שנים של המתנה. לעתים, למרבה הצער, אחרי שנים רבות של דיאליזה הגוף חלש מכדי לעמוד בהשתלת כליה.
בישראל תרומת כליה בתשלום היא עבירה פלילית. במדינות בהן אפשרית תרומת כליה בתשלום, מחירה של כליה נע בין 100-200 אלף דולר. תלוי במדינה בה מתבצעת ההשתלה.
לאחר שנמצא התורם, הפרוצדורה של תרומת כליה בישראל היא ארוכה ומייגעת. במשך חודשים נערכות בדיקות התאמה לתורם ולנתרם, ולאחר מכן נדרש מעבר דרך סבך בירוקרטי של ועדות ואישורים. בחו"ל התהליך מהיר יותר – בממוצע, מספר שבועות בלבד.
בנוסף בישראל מבוצעים רק כ-300 ניתוחי השתלת כליה בשנה, מתוכם רק כ-150 השתלות כליה מהחי. במרכזים רפואיים בחו"ל נערכים מאות ניתוחי השתלות בשנה, עובדה התורמת לרמת מיומנות גבוהה של המנתחים ולבטיחות מקסימלית.
במידה ותורם הכליה עבר את כל השלבים, הבדיקות והפגישות בהצלחה והתמיד בכוונתו לתרום, הוא מוזמן לוועדת אישור תורמים של משרד הבריאות שממוקמת בתל אביב אשר מתכנסת רק פעם בחודש ומקבלת רק 4 מקרים של חולים עם תורמים.
MED-LEAD פועלת כיום באמריקה (צפון ודרום היבשת), אירופה ואסיה דרך עשרות נציגויות הפזורות על פני הגלובוס. כך באפשרותנו להציע לך קשת רחבה של מרכזי השתלות מוביליםברחבי תבל, כולם עומדים בתקני הרפואה והבטיחות הבינלאומיים המחמירים ביותר. מרכזים רפואיים אלה מעסיקים מנתחים בעלי שם וניסיון עשיר בתחום ההשתלות – כל אחד מומחהבתחומו – לב, כבד וכליות.
זאת ועוד, הפריסה הרחבה ומספר מרכזי ההשתלות בעולם למולם אנחנו פועלים, מגדילה את הסיכוי למצוא בעבורך את האיבר המתאים להשתלה בלוחות זמנים קצרים ביותר (חודשים לעומת שנים של המתנה כאן בישראל) מרגע ההתקשרות איתנו ועד החזרה לארץ בריא, שלם ומאושר