דיאליזה או השתלת כליה?

יש רופאים ישראליים שמתנגדים לכך. מעניין מדוע...

מדובר בקומץ של רופאים שמזהירים חולי כליות שלא לבצע השתלת כליה בחו"ל. זו אזהרה תמוהה ביותר במיוחד כשבוחנים את החלופות שמערכת הבריאות מציעה לחולי אי ספיקת כליות סופנית. בעוד השתלת כליה בחו"ל פותחת בפניך חיים חדשים מלאי פעילות והנאה, הפתרון הכמעט אולטימטיבי של מערכת הבריאות הוא טיפול הדיאליזה שכרוך מצד אחד בסבל, כאבים, רשימה ארוכה של תופעות לוואי (חלקן מסכנות חיים) ומצד שני...זהו מקור להכנסה כספית של מיליארדי ש"ח לקופות החולים. אז מה באמת מניע את הרופאים שמתנגדים לביצוע השתלת כליה בחו"ל?

למה יש רופאים שמתנגדים להשתלת כליה בחו"ל? מה הסיבות? מי הם אותם הרופאים שמתנגדים להשתלת כליה בחוץ לארץ?

מי הם הרופאים שמתנגדים להשתלת כליה בחו”ל

חשוב לציין – חלקם אינם עוסקים כלל בהשתלת כליות, אחרים ממלאים תפקיד של רופא חברת ביטוח או דומה וככאלה הם נתפסים יותר כמייצגי האינטרסים של הארגון בו הם עובדים ופחות כרופאים שרואים לנגד עיניהם את טובת וצרכי החולה. כך או אחרת, ההתנגדות מוזרה ובלתי נתפסת, במיוחד על רקע שני נתונים שאין עליהם ויכוח:

  1. ישראל נמצאת במצוקת כליות להשתלה שזועקת לשמים למוצא אחר – אז מה הבעיה בעצם בהשתלת כליה בחו”ל? בהנחה שמטרתו ותפקידו של הרופא לעזור לחולה להיות בריא, האם יש לאותם מתנגדים פתרון אחר? ברור שלא.
  2. אי אפשר להתווכח עם 98% הצלחה. אחוזי הצלחה כל כך גבוהים הם תוצאה של איכות הטיפול הרפואי הניתן, מומחיות המנתח וניסיונו, ורמת הרפואה הגבוהה של מרכזי ההשתלות בחו”ל. אז שוב… מה הבעיה? מה מטריד את אותם רופאים מתנגדים…
איפה הכסף? יש סיכוי טוב שהתנגדות הרופאים מושפע מסיבות כלכליות.

ובכן, כנראה שהסיבות אינן רפואיות כלל, אלא אולי דווקא עניין כספי

כנראה שהכל מתחיל ונגמר בסיבות כלכליות שלא לומר בפשטות: הכל בגלל כסף!!!

ותמיד זה על גב חולי הכליות ומטופלי הדיאליזה. הנתונים הבאים יציגו עד כמה הגורם הכלכלי תפס תפקיד מרכזי בקבלת ההחלטות והשיקולים הרפואיים, מי זכאי להשתלת כליה ומי לא, ומדוע קופות החולים ממהרות לטפל בחולי הכליות בעזרת דיאליזה ולא משקיעות אגורה אחת בגילוי מוקדם שהיה מונע כל כך הרבה מקרי מוות וסבל מכל כך הרבה חולים.

קופות חולים מרוויחות 1.75 מיליארד שקל בשנה על חולי אי ספיקת כליות!

נפתח בנתון הנוראי מכולם

קופות החולים לא רוצות אותך מושתל כליה אלא חולה דיאליזה.

קופות החולים ומכוני הדיאליזה מקבלים מאוצר המדינה תקציב עתק עבור כל מטופל דיאליזה – 247,000 ₪ בכל שנה. וכמה בעבור השתלת כליה? רק 163,000 ₪. ברור שקופות החולים שסובלות מבעיות כלכליות כבדות יעדיפו לחסוך בהוצאות על טיפול מונע, גילוי מוקדם או טיפול תזונתי/תרופתי מקדים שעולים להן כסף, ובמקום, לשמור את החולה חי ולקבל מהמדינה מימון של רבע מיליון ₪ בשנה.

נכון ל-2018 7000 חולים ומספרם משנה לשנה רק הולך ועולה. ובחשבון פשוט מדובר בסכומי כסף אדירים:

 1,750,000,000=250,000 * 7,000
כן, מדובר בסכום ענק של
1.75 מיליארד ₪ בשנה

שלא נשלה את עצמנו. את הנתונים האלה יודעים כל הרופאים כולל המתנגדים להשתלת כליה בחו”ל. ומה הם מציעים לך כתחליף? טיפול דיאליזה שכל תכליתו היא לשמור אותך בחיים. וגם זה לא לתמיד. טיפול דיאליזה הוא סוג של טיפול הישרדותי. ככל שהזמן חולף הנזקים ותופעות הלוואי רק גוברים עד למצב בו הגוף אינו כשיר יותר לעמוד בהשתלת כליה. מכאן, לצערנו, הסוף ברור. והנתונים הבאים מחזקים את האמור:

1600 חולי אי ספיקת כליות סופנית
מתים בכל שנה בהמתנה להשתלת כליה
איך זה קורה? ניתן למספרים לדבר:

הידעת? יש בישראל כארבעים אלף חולי כליות שמחכים בין 8 ל-12 שנים להשתלת כליה.

עוד לא סגרנו את המעגל

הנתון שמחזק את העובדה שיש שיקולים כספיים זרים

המספרים הבאים מחזקים את העובדה ששיקולים כלכליים מאפילים על צורך רפואי. בעשור אחד – 2002-2011 – הוכפל מספר מכוני הדיאליזה כמעט פי שלושה! במקביל, בשנת 2010 בוצעו בישראל כ-977,000 טיפולי דיאליזה, לעומת כ-230,000 טיפולים בתחילת שנות ה-90. כלומר, תוך כ-20 שנה גדל מספר טיפולי הדיאליזה בישראל ביותר מפי-ארבעה. הרוב הגדול של המטופלים, קשישים שאין להם שום סיכוי להיכנס לרשימת ההמתנה להשתלת כליה, ובעצם, מערכת הבריאות גזרה את דינם. איפה הרופאים המתנגדים עכשיו, שיעמדו למול חולה אי ספיקת כליות סופנית, שיציגו לו הם את הנתונים הללו ואז שיסבירו לו למה הם מתנגדים. כמובן שזה לא יקרה, ולכן אנחנו נעשה את זה.

ואולי… אולי מאחורי המתנגדים עומדים גם גורמים חיצוניים ?

האם יכול להיות שמקור ההתנגדות הוא בתחרות בין מרכזי השתלות ישראליים מי יזכה לבצע יותר השתלות.

בהחלט אפשרי במיוחד לאור העובדה שרופא מנתח ישראלי זוכה לבצע כמה השתלות בודדות בכל שנה והוא רוצה לצבור עוד ניסיון. ויש את בית החולים, בו עובד הרופא, שמעוניין להכניס לקופתו המדולדלת עוד כסף – 163,000 ₪ המשולמים לו בעבור כל השתלה. (שוב כסף גורם לשיקולים כלכליים להאפיל על שיקולים רפואיים). מדאיג עוד יותר הוא מחירם של שיקולים אלה: גזר דין מוות ל-1600 חולי כליות בכל שנה. וכדי לקשור את התחרות בין הרופאים ומרכזי ההשתלות בארץ לנושא שעל הפרק – השתלת כליה בחו”ל – לשם השוואה, המנתחים במרכזי ההשתלות בחו”ל אליהם אנחנו מפנים את לקוחותינו מבצעים כמה מאות השתלות בשנה. פי-20 לערך מעמיתיהם כאן בארץ. וניסיון בתחום ההשתלות הוא קריטי.

האם יכול להיות שלחברות התרופות יש יד בעניין?

מטופל דיאליזה צורך גם רשימה מגוונת ויקרה של תרופות. והרי ידוע לכול הקשר בין חברות אלה לבין הרופאים שזוכים ל”צ’ופרים נאים” בעבור מרשמי תרופות המיוצרות אצל אותן חברות והעדפתן על פני התרופות המקבילות המיוצרות על ידי מתחרותיהן.

האם יכול להיות שגם חברות הביטוח בתמונה?

במקום לממן השתלת כליה בחו”ל של בעלי פוליסות ביטוח פרטי, או להתמודד עם תביעות כספיות להחזר עלות ההשתלה בחו”ל עדיף אותם מחוברים לדיאליזה מכאן ועד “לגייס” רופאים שידאגו לשמור כמה שיותר חולים כאן בישראל מרותקים לדיאליזה – הדרך קצרה.              זה נשמע לא טוב, ובוודאי שהדברים לא תופסים לגבי הרוב של הרופאים שעושים מלאכה נאמנה. אבל מי שמזהיר חולים שלא לעשות השתלת כליה בחו”ל ואף טורח להשמיע את דעתו בפומבי ובתוכניות טלוויזיה לא יכול שלא לעורר שאלות בדבר כנות דבריו. במיוחד על רקע הנתונים שהוצגו לך כאן.

ולסיום. הגורם האובייקטיבי שיחזק את הנתונים שהוצגו – מבקר המדינה.

מי שיקרא את דו”ח מבקר המדינה וממצאיו בנוגע לטיפולה של מערכת הבריאות בחולי הכליות יזדעזע. אין טיפול מונע, אין איתור מוקדם, אין מספיק רופאים נפרולוגים, אין מעבדות ראויות, תהליכי בניית תיק רפואי לצורך כניסה לרשימת המתנה הם עינוי לתורם ולנתרם, הזנחה, אין הכוונה רפואית בנוגע לבדיקות הנדרשות מה שגורם לאבדן זמן קריטי, בדיקות חיוניות שלא מבוצעות בזמן או לא מבוצעות כלל, ציוד רפואי מיושן במעבדה הארצית – והיחידה שיש לצורך בדיקות התאמת איברים להשתלה…. די… מספיק… אין צורך להוסיף. אבל השאלה נשארה פתוחה:

אז מדוע קומץ הרופאים שמתנגדים ממשיך להזהיר חולים שלא לבצע השתלת כליה בחו”ל?

עם סיום לימודיהם, מקבלים על עצמם רופאי ישראל את שבועת הרופאים (“שבועת היפוקרטס”), שנחשבת כבסיס לאתיקה הרפואית המודרנית. בשבועה זו מתחייב הרופא לנסות ולהציל חיים, לא לגרום נזק לחולה, לנהוג בטוהר מידות ולשמור על סודיות רפואית. אגב, הנוסח המקורי המובא כאן – הרבה יותר קפדן ומחמיר בעניין חובות הרופא.
אם הם היו דואגים כל כך לחולים הם היו צריכים להזהיר אותם מפני הטיפול הניתן להם כאן
בארץ. ואולי תזכורת קטנה לא תזיק להם. קוראים לה שבועת הרופאים שהתקבלה
בהסתדרות הרפואית העולמית בשנת 1948. אנחנו נביא את הנוסח היותר רלוונטי לענייננו
– שבועת הרופא העברי:

וזאת הברית אשר אנוכי
כורת אתכם היום לאמור:

  • על משמרתכם הופקדתם יומם ולילה לעמוד לימין החולה במצוקתו בכל עת ובכל שעה.
  • ושמרתם עד מאוד חיי האדם מרחם אמו והיה שלומו ראש חרדתכם כל הימים.
  • ועזרתם לאדם החולה באשר הוא חולה אם גר אם נכרי ואם אזרח אם נקלה ואם נכבד.
  • והשכלתם להבין לנפש החולה לשובב את רוחו בדרכי תבונות ובאהבת אנוש.
  • אל תמהרו להוציא משפט ושקלתם את עצתכם במאזני החכמה הצרופה הכור הניסיון.
  • שמרו אמונים לאדם שהאמין בכם אל תגלו סודו ואל תלכו רכיל.
  • יחכם לבכם גם לבריאות הרבים להעלות ארוכה למדווי העם.
  • תנו כבוד ויקר לרבותיכם שנחלצו להנחותכם במעגלי הרפואה.
  • תרבו חכמה ואל תרפו כי היא חייכם וממנה תוצאות חיים.
  • היזהרו בכבוד חבריכם כי בכבודם הם תכובדו גם אתם. 
Map

הנציגויות שלנו בחו”ל

MED-LEAD פועלת כיום באמריקה (צפון ודרום היבשת), אירופה ואסיה דרך עשרות נציגויות הפזורות על פני הגלובוס. כך באפשרותנו להציע לך קשת רחבה של מרכזי השתלות מוביליםברחבי תבל, כולם עומדים בתקני הרפואה והבטיחות הבינלאומיים המחמירים ביותר. מרכזים רפואיים אלה מעסיקים מנתחים בעלי שם וניסיון עשיר בתחום ההשתלות – כל אחד מומחהבתחומו – לב, כבד וכליות.

זאת ועוד, הפריסה הרחבה ומספר מרכזי ההשתלות בעולם למולם אנחנו פועלים, מגדילה את הסיכוי למצוא בעבורך את האיבר המתאים להשתלה בלוחות זמנים קצרים ביותר (חודשים לעומת שנים של המתנה כאן בישראל) מרגע ההתקשרות איתנו ועד החזרה לארץ בריא, שלם ומאושר